מה זה שותפות הורים?

 

כולם מדברים על מעורבות, אף אחד לא מדבר על שותפות….

 

כשמערכת החינוך מדברת על יחסים עם הורים היא מדברת במונחים של מעורבות והתערבות. אלו מושגים שמאחוריהם מסתתרת הנחה שצוות בית הספר הוא שקובע את סדר היום, המטרות והדרך, וההורים יכולים להפריע לבית הספר (ואז הם מתערבים) או לסייע לו (ואז יזכו לדירוג הנכסף של מעורבים). 

 

המושג עליו אני מדברת בהקשר של יחסי הורי-בית ספר הוא שותפות. שותפות הורים במערכת החינוך ממסגרת מחדש ומשדרגת את היחסים בין הורים לבית ספר.

שותפות היא התארגנות של שניים או יותר למען מטרה משותפת בה לכל אחד מהשותפים חלק שווה בהשפעה ובאחריות. העקרון המרכזי של השותפות הוא שוויון. מכאן, ששותפות הורים אמיתית דורשת שינוי תפישה לגבי יחסי הורים-בית ספר. התפישה החדשה מניחה שאין מי שמוביל ומי שמובל, אלא יש שני שותפים - הורים ובית ספר שפועלים יחד באחריות משותפת למען מטרות משותפות. 

גם מי שמדבר במונחים של שותפות כיום מתכון בעצם לשיתוף פעולה ולעיתים לשיח או לדיאלוג אך לא לשותפות במובנה כאמור לעיל.

​

שותפות הורים במערכת החינוך מייצרת שילוב כוחות של צוות בית הספר ושל הורים למען קידום מערכת החינוך למאה ה-21 והפיכת בתי הספר הציבוריים למקום רלוונטי לילדים. שותפות הורים במערכת החינוך מציעה להורים לרכוש את שפת החינוך על מנת להשפיע על בתי הספר לא רק במסיבות, אוכל ומתנות לצוות. שותפות הורים היא פעולה משותפת של ההורים עם צוות בית הספר בנושאים הנמצאים בליבת בית הספר - נושאים של חזון, עקרונות חינוכיים, תוכן ופדגוגיה, תוך מתן כבוד לידע המקצועי של הצוות וכינון יחסי אמון, כבוד ותקשורת טובה בין הצדדים.

 

למה שותפות הורים?

 

כי מערכת החינוך לא מצליחה להתקדם לבד 

 

מתחילת שנות ה-90 לערך השיק משרד החינוך 9 רפורמות פדגוגיות שונות (בנוסף לרפורמות ארגוניות). ומה קרה בשנים אלה? לא זו בלבד שמערכת החינוך לא התקדמה, אלא צעדה אחורה במובנים רבים. במבחנים בינלאומיים ישראל נמצאת הרחק בתחתית הטבלה של המדינות הנמדדות. בנוסף לכך, במחקרים בינלאומיים וישראלים שנערכו בשנים האחרונות, התגלה פער ניכר בין עמדות המורים ביחס לשיטות הוראה מתקדמות ולשיטות ההוראה בהן השתמשו בפועל שהיו שיטות מסורתיות מבוססות שינון (להרחבה: איזנברג א. וזליבנסקי ע. "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21", המכון הישראלי לדמוקרטיה https://tinyurl.com/educ-pdf)

 

מערכת החינוך דומה לנושאת מטוסים גדולה, שהסטתה ממסלולה דורשת תכנון וזמן רב. אולם בית הספר היחיד משול לספינה קטנה וקלה שיכולה לזוז במהירות ולשנות כיוון ללא כל בעיה. 

 

שותפות ההורים יכולה לסייע לבית הספר בקידום מחשבה רעננה, יציאה מדפוסים קיימים והטמעת שינויים משמעותיים המתאימים למאה ה-21. בקיצור, המערכת זקוקה לכם.

 

כי מדובר בשנה וחצי (בערך) מחיי הילדים שלכם שלא תוותרו עליה

 

אחריות הורית היא כוללת וחוצת גבולות וזמנים. אין מקום בעולם או בזמן בו אנחנו מפסיקים להיות הורים, לכן האחריות ההורית שלנו נמשכת גם בתוך מערכת החינוך. אחריות לא יכולה להתקיים ללא סמכות, ולכן יש לנו חובה להשפיע ולהיות שותפים למערכת כהורים. 

 

נניח שהיו אומרים לכם שלוקחים את הילדים שלכם לפנימיה לתקופת זמן של שנה וחצי בה לא תהיה לכם כל מעורבות על התכנים, הלו"ז, חיי החברה שלהם ועוד. תהיו מעודכנים אבל לא תוכלו להשפיע. הייתם מסכימים? 

אני מאמינה שמרבית ההורים לא היו מסכימים לסידור הזה. אז למה במערכת החינוך כן? אם ניקח את סך השעות השבועיות הממוצע שילדכם מבלה בבית הספר כפול 12 שנים, מקבלים כשנה וחצי. אין סיבה שהורים יוותרו על על מימוש האחריות שלהם בתקופה זו.

 

להורים האחריות הראשונית לחינוך ילדיהם ולאורך ההיסטוריה היתה להם בלעדיות על התחום הזה. רק במאות השנים האחרונות, עם הקמתן של מדינות לאום, וביתר שאת עם החלת החינוך הממלכתי חינם במדינות דמוקרטיות, החלו ההורים לחלוק את הזכות הזו עם המדינה. מדובר בזכות משותפת של המדינה וההורים. זכותם של ההורים לבחור את דרך חינוך ילדיהם ולהשפיע עליה הוכרה גם במגילת זכויות היסוד של האו"ם. אם אנחנו לא בוחרים את בית הספר של ילדינו במערכת החינוך הציבורית, עלינו לכל הפחות להיות מסוגלים להשפיע על מטרות ודרכי החינוך בבית הספר אליו הם מופנים.

 

ועוד משהו, מודל ההורות בתקופתנו הוא מודל קרוב וצמוד. ליווי ההורים את ילדיהם נמשך עמוק אל שנות הבגרות שלהם ואל היותם בעלי משפחות משל עצמם - עשרות שנים של הורות פעילה. אז למה לוותר על הליווי וההשפעה במערכת החינוך?

​

​

כי למה רק לקטר אם אפשר גם לעשות? 

 

מערכת החינוך הציבורית היא אחת ממערכות המדינה הדמוקרטית ונועדה בין היתר להכשיר את אזרחי העתיד של המדינה. זכותם של אזרחים במדינה דמוקרטית להשפיע על מערכות המדינה ולקבוע את אופייה, ולכן ההורים כאזרחים זכאים להשפיע על מערכת החינוך הציבורית - להביע את עמדתם ביחס לחינוך הראוי והטוב - מה נכון לחברה כולה, וכן מה נכון עבור ילדיהם הפרטיים. 

 

ברמה הארצית קשה להשפיע על המערכות הפוליטיות, אך מערכת החינוך מתייחדת בכך שכיום היא מנוהלת בעיקר על ידי הרשות המקומית. הרשות המקומית קרובה אצל בוחריה - האזרחים תושבי הרשות. הקשר ברמה המקומית בין הקשבה לתושבים ופעולה לטובתם ובין יכולת היבחרות מחודשת הוא הדוק יותר. ברמה המקומית גם יש נגישות רבה יותר של התושבים לאנשים הפוליטיים, אם מתוך היכרות אישית או מקירבה גאוגרפית. על כן, שותפות ההורים בקבלת החלטות בנושא החינוך ברמה המקומית היא מתבקשת.

 

כי שותפות היא כוח

 

מחקרים רבים שנעשו על מעורבות הורים במערכת החינוך הגיעו למסקנה אחת - תמיכה של הורים בבית הספר, הבנה של מטרותיו והסכמה עם יעדיו משפיעות על יכולת בית הספר להצליח ועל הישגי התלמידים. למעשה, בית הספר הסוגר שעריו בפני ההורים, פוגע בעצמו.

 

בהקדמה של חוזר מנכ"ל של משרד החינוך העוסק בנציגויות הורים בבתי הספר, ישנה הכרה בחשיבות שותפות ההורים בבית הספר ובאחריותם המלאה על חינוך ילדיהם גם בתוך מערכת החינוך. מעבר לכך, משרד החינוך אימץ דו"ח של האקדמיה הלאומית למדעים מ-2012 שהמליץ על הסדרת מעמד ההורים במערכת החינוך כקבוצה וכפרטים. 

 

מה עולה מזה? שמשרד החינוך מכיר בכוחם של הורים ובשותפות איתם ורוצה לקדם אותה.

 

בספרו על חוכמת ההמונים, מציג ומדגים ג'יימס סורוביצקי, כיצד החלטות של קבוצה הטרוגנית בידע ובנסיון טובות ומדויקות יותר מהחלטות של מומחים. הורים מכניסים את המגוון הזה למערכת החינוך, הם מביאים איתם ידע ונסיון חיים שאינם קיימים בצוות בית הספר. מתברר כי שותפות בקבלת החלטות של צוות בית ספר והורים היא לטובת הארגון.

 

חוכמת ההמונים מסייעת במיוחד בקבלת החלטות במציאות מורכבת. מערכת החינוך ניצבת היום בדיוק בפני מציאות זו, כאשר השינוי הוא הקבוע. קשה לנו לדמיין באיזה עולם יחיו ילדינו. שותפות הורים במערכת החינוך יכולה לקדם מערכת חינוך מותאמת יותר לעתיד הבלתי ודאי הניצב בפני ילדינו. 

 

הצטרפו אלי לשינוי מערכת החינוך.